ב. שנת ברכת החמה

תכלית ברכת החמה – גילוי משיח

השנה זכינו לקיים בערב פסח את מצות ברכת החמה ברוב המקומות. בצרפת אמרו שהיה מעונן ולא ברכו ברכת החמה, אבל בארץ ישראל ובעוד הרבה מקומות זכינו לקיים את ברכת החמה. "פני משה כפני חמה" ובברכת החמה רואים את פני משה שבדור, משיח שבדור. כפי שיתבאר, החמה, "שמש הוי'" (666), זה גילוי של "אני הוי' לא שניתי [888] ואתם בני יעקב לא כליתם", ומבואר בחסידות כי יש כאן תמיהה – איך אף על פי ש"אני הוי' לא שניתי" בכל זאת "אתם בני יעקב לא כליתם", לא הגעתם לכלות הנפש מההתבוננות במדרגה הבלתי-משתנה של האלקות. פעם ב-כח (יחי) שנים מברכים על ה"לא שניתי" של השמש, ומברכים אז גם ברכת שהחיינו. בשביעי של פסח לא מברכים ברכת שהחיינו (וכדלקמן עוד), והרבי מסביר שמכיון שזה זמן של גילוי משיח, עם כל השמחה יש גם "בכיה תקיעא בלבאי מסטרא דא" על כך שמשיח עוד לא התגלה ולכן לא מברכים שהחיינו. אך כתוב שכאשר נראה את פני משיח צדקנו מברכים שהחיינו – אם יש גילוי משיח מברכים שהחיינו, ובברכת החמה התכלית היא שיהיה גילוי משיח.

שנת הקהל

כל חסיד חב"ד יודע שהשנה היא "שנת הקהל", ומשתדלים להרבות בכינוסי הקהל וכו'. זה כבר נשמע לנו דבר פשוט, אבל צריך לדעת שזה חידוש של הרבי, ואף אחד לפניו לא אמר כזה דבר – לקרוא לכל השנה "שנת הקהל" על שם מצות הקהל שמקיימים יום אחד בתחלת השנה (בזמן שבית המקדש קיים). מי שלא חסיד חב"ד ושומע את זה – מחייך. זה דבר טוב, הרבי רצה להמשיך הרבה שמחה בעולם (משיח אותיות ישמח בעצמו וישמח אחרים). רמז מובהק בדברי הרבי הוא ש-שנת הקהל עולה בגימטריא אנשים נשים טף, כלשון הפסוק "הקהל את העם האנשים והנשים והטף"! אנשים נשים טף עולה י פעמים טף (טף הוא מספר ה"אהבה" ה-יא), היינו שעל ה-טף המפורש (שכנגד המלכות, עלמא דאתגליא, "העשירי יהיה קדש להוי'") מוסיפים עוד ט (הערך הממוצע של ט אותיות אנשים נשים הוא טף) פעמים טף. ידוע אצלנו שאנשים-נשים-טף ר"ת טנא (הקשור למצות בכורים – "ושמת בטנא וגו'"), סוד טעמים-נקודות-אותיות של התורה, כאשר "טף למה באים? ליתן שכר למביאיהם" בגילוי טעמי תורה שיגלה משיח (שהרי שרש הטף, שרש המלכות "העשירי", ברדל"א, באמונה פשוטה, הראש העליון של העל-מודע בנפש, שמשם דווקא נמשך הגילוי של תורת משיח – טעמי תורה שיתגלו לעתיד לבוא, סוד הטעמים של טעמים-נקודות-אותיות הנ"ל – בט"ס המודע, החל משתי הספירות חכמה ובינה, אבא ואמא, והיינו "ליתן שכר למביאיהם". "והטף" = 100, שלמות מאה ברכות בכל יום משרש כתר עליון כנודע, וביחד עם שכר, שמשם נמשך ה"שכר למביאיהם" עולה כתר, שבו מקור השכר, ת עלמין דכסופין כו' כנודע).

שנת ברכת החמה – כנגד "גרך אשר בשעריך"

אמנם, בנוסף לאנשים-נשים-טף מופיע בפסוק "גרך אשר בשעריך" – כאשר ארבעת הסוגים הם כנגד ארבע רגלי המרכבה: אנשים – י, נשים – ה, טף – ו, גרך אשר בשעריך – ה תתאה, כמו דוד המלך שקופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, היינו רות המואביה שהתגיירה, שהיא אם המלכות (ומה שנאמר לעיל ש"טף" הוא סוד המלכות היינו כאשר מכוונים שהכל כלול רק בשלשה סוגים, אנשים נשים טף כנ"ל, שאז הטף כולל גם את הבן-ז"א, וגם את הבת-מלכות של אבא ואמא, ומצד בחינת הבת שבטף דווקא, המתגלה בחכמת הגימטריא כנודע, הטף הוא סוד "העשירי יהיה קדש להוי'" ושרשו ברדל"א, וד"ל. וכן רות הגיורת בעצמה היא בת מלך מואב – העולה ישראל – סוד "אבא יסד ברתא" וד"ל). כפי שכבר דובר, ברכת החמה, שמתקיימת תמיד בשנת הקהל, באה פעם בארבע שנות הקהל, והיא מכוונת דווקא כנגד הסוג הרביעי של הנשמות – "גרך אשר בשעריך". כל ענין ברכת החמה הוא להעלות את החמה בישא, להעלות את הניצוצות הקדושים מבין הגויים. אף על פי שיש דעה שאומרת שאסור לברך על החמה, כי זה נראה כ"דרך אחרת" (דרך מינות) – כפי שיתבאר לקמן באריכות – אנחנו מברכים בכל זאת פעם ב-כח שנים כדי להעלות את כל הניצוצות ולקיים "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים".

שנת ברכת החמה

אמרנו שהרבי המשיך הרבה שמחה וחיוכים בעולם בענין של "שנת הקהל", ואנחנו רוצים שיחייכו עוד יותר, אז כמו שיש "שנת הקהל" נאמר שכל השנה הזאת היא "שנת ברכת החמה". שלא לחשוב שברכת החמה מתחילה ונגמרת ביום שבו מברכים, אלא שהענין הזה מתחיל מתחלת השנה וממשיך גם הלאה (שגם מי שנמצא בצרפת, ולא ברך ברכת החמה, ידע שבפנימיות מצות ברכת החמה נמשכת כל השנה). יותר מזה, לפי דרך הבעל שם טוב עיקר עבודת האדם זה ההכנה למצוה, אבל עיקר הגילוי שנפעל על ידי המצוה זו ההשראה האלקית שמאירה (למי שאינו מחזיק טובה לעצמו בקיום המצוה) לאחר קיום המצוה – דווקא בחצי השנה שאחרי קיום המצוה מתגלה הענין של ברכת החמה ואפשר לחוש ביתר שאת את הענין של "שנת ברכת החמה" (לא כל כך הדגשנו את הענין של ברכת החמה לפני הברכה, כנראה כי לא רצינו לעשות מזה יותר מדי עסק – שיחשבו שיאמרו את הברכה וזה מיד יפעל את ביאת המשיח). והנה, כמו שרמזנו רמז ב"שנת הקהל", כך יש גם רמז ב"שנת ברכת החמה", העולה 1430 – הכל פעמים הוי', הוי' פעמים הכל – יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד (משתדלים כל סעודת משיח לחדש איזה רמז על המספר הזה; רמז נוסף, השייך לפרק החדש של הרבי – פרק קח – הוא שלשון חז"ל שנדרשה על הביטוי "אעירה שחר" שבפרק, "מעורר את השחר", עולה גם היא 1430)[ו].

[כאן המקום להעיר ולמחות: כתוב בקיצור שלחן ערוך שאסור לצייר ציור מלא של שמש, ובחלק מהפרסומים לברכת החמה עברו על זה. כל פעם בדרך למקוה שקלתי אם צריך לתלוש את המודעות שיש בהם ציור מלא של השמש...]