ח. "מחזור גדול" של ברכת החמה

ארבע תכונות השמש – מחזור גדול של ברכת החמה

בסוד הוי' ליראיו, בשער "שמש הוי'", מוזכרות ארבע תכונות של השמש, כנגד אותיות שם הוי' ב"ה[ט]:

י                       אור ("השמש לאור יומם")

ה                      חום ("וחם השמש")

ו                       מרפא ("שמש צדקה ומרפא בכנפיה")

ה                      צמיחה ("תבואת שמש")

כשם שנתבאר שברכת החמה חותמת מחזור גדול של ארבע שנות הקהל, כנגד ארבעת הסוגים המתקהלים בהקהל – "האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך" – כך ניתן לדבר על מחזור גדול של ארבע שנות ברכת החמה, שבכל אחת מהן מודגשת תכונה אחרת של השמש, האור, החום, הרפואה והצמיחה. רבינו מנוח, ממפרשי הרמב"ם, מסביר בשם רש"י כי כשם שיש לשמש מחזור גדול (של כח שנים) כך יש מחזור קטן של ד שנים (הזמן בו השמש חוזרת למקום בו נתלתה באותה שעה, אך לא באותו יום בשבוע). בדרך כלל ידוע שמחזור גדול הוא מחזור של כח שנים ומחזור קטן הוא המחזור של יט שנים, אך רבינו מנוח מלמד כי יש גם מחזור-קטן-קטן של ד שנים. על דרך זה ניתן גם להרחיב למחזור-גדול-גדול של קיב שנים – ד פעמים כח – בו נשלמות תכונות השמש בארבע ברכות החמה.

קיב – שם מלא, סוד "כי שמש ומגן הוי' אלהים"

קיב הוא מספר יסודי בקבלה, בסוד מעבר יבֹק. לפעמים כתוב ש-קיב הוא צירוף שלשת השמות הוי' אהיה א-דני, אך מכיון שהשמות אהיה א-דני עולים ביחד שם אלהים, מספר זה הוא היחוד של "שם מלא" – הוי' אלהים[י]. שם זה קשור במיוחד למחזורי ברכת החמה – בה מתגלה הכח של "אני הוי' לא שניתי" המופיע בשמש – משום שהוא השם המופיע בפסוק "כי שמש ומגן הוי' אלהים" (ואף שפעמים רבות דורשים בחסידות כי שם הוי' שייך לשמש ושם אלקים שייך למגן, הרי בפשט יש כאן רק דבר אחד ושם אחד).

הפיכת השמש לחור שחור

ידוע, ומבואר אצלנו במקום אחר באריכות, שסוד "מעבר יבק" הוא על דרך המעבר מעולם לעולם, כמו מהחיים בעולם הזה אל החיים בעולם העליון לאחר 120 שנה, דרך מה שמכונה היום במדע חור שחור. נמצא רמז שמה שיש מחזור-גדול-גדול של השמש כל יבק שנים היינו בסוד מה שגם השמש, בבוא הזמן, עתידה להפוך לחור שחור (סוד "ובושה החמה" ו"לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם", והוא כבר רמוז בפסוק הראשון הנבחר עבור אור השמש – "[לא יהיה לך עוד] השמש לאור יומם", וד"ל), והיינו לומר שמה שנדמה לנו כעת שהשמש הגשמית היא בבחינת "לא שניתי" אין זו אלא תופעה יחסית, ואליבא דאמת רק "אני הוי' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם" כנ"ל, וממילא, לפי זה, אין חשש ל"דרך אחרת" של רבי יהודה, וד"ל.

תופעות פרטיות במחזור ברכת החמה

דוגמה נאה להופעת מחזור זה אפשר למצוא בדברי הזהר כי בשנת 5600 לבריאת העולם יפתחו מעינות החכמה. מה היחוד בשנה זו? אם מחלקים את העולם למחזורים גדולים של קיב שנה, הרי שנת 5600 חותמת יובל של מחזורים כאלו (50 פעמים 112 שנה). אם ממשיכים למנות מאז, מחזור גדול נוסף של ברכת החמה החל בשנת תר"א והסתיים בשנת תשי"ב, וכעת אנחנו בברכת החמה השלישית של המחזור שהחל בשנת תשי"ג. לפי זה, בשנת תשי"ג עיקר הענין היה אורה של השמש, ובשנת תשמ"א עיקר הענין היה חום השמש. ואכן, בברכת החמה בשנת תשמ"א דבר הרבי על החשיבות של ניצול חום השמש והפקת אנרגיה סולארית (שתחליף את התלות בנפט הערבי)! ברכת החמה של שנה זו שייכת בעיקר, כפי שהוזכר, לענין של "שמש צדקה ומרפא בכנפיה" – המשכת רפואה על ידי נתינת צדקה, ועד ל"בכנפיה", חיזוק הכנפים הרוחניות, "תרין גדפין", שהן ה"דחילו ורחימו", השייכות לתחום הרגש שבלב, כנגד ה-ו שבשם[יא] (פסוק זה נזכר בסוף נבואת מלאכי, סוף הנבואה בישראל, ויש לומר כי הנבואה עתידה להתחדש דווקא בשנת ברכת החמה שכנגד "שמש צדקה", וד"ל). בהקבלה לאותיות שם הוי' ב"ה, שתי ברכות החמה שנערכו עם הרבי, בתוך נשיאותו, מכוונות כנגד אותיות יה ("הנסתרֹת להוי' אלהינו") של המחזור הגדול הנוכחי. שתי ברכות החמה הבאות, בשנת ברכת החמה הזאת ובשנת תשצ"ז הבאה עלינו לטובה, מכוונות כנגד אותיות וה שבשם ("והנגלֹת לנו ולבנינו"). [ובסמוך יתבאר אודות היחס הפנימי בין "הנסתרֹת" ל"והנגלֹת", ומתוך כך יתבאר גם הקשר של כל האריכות הזאת לענין הבן הששי בו פתחנו].