ו. פירושי "אני הוי' לא שניתי"

נתבונן בפירושי הפשט לפסוק "אני הוי' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם" (בנוסף על פירוש החסידות שהובא לעיל – "אני הוי' לא שניתי", אין בי שום שינוי, ואיך יתכן ש"אתם בני יעקב לא כליתם", לא הגעתם לכלות הנפש מתוך התבוננות בענין זה):

רש"י: "לא שינה דעתי עלי מבראשונה לאהוב את הרע ולשנוא את הטוב"

רש"י בפירושו הראשון (המבוסס על דברי התרגום יונתן) כותב "'כי אני ה' לא שניתי' אע"פ שאני מאריך אפי לא שינה דעתי עלי מבראשונה לאהוב את הרע ולשנוא את הטוב. 'ואתם בני יעקב' – אע"פ שמתים אתם ברעתכם ולא גביתי מן הרשעים בחיים. 'לא כליתם' – אינכם כלים מלפני והנחתי לי הנפשות לגבות מהם דיני בגיהנם". כלומר, מכך שה' לא גובה את העונש בחיים ניתן לטעות ולחשוב שה' 'שינה את דעתו' והחל לאהוב את הרע ולשנוא את הטוב (וראה בדברי המדרש "מתחלת ברייתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים הדא הוא דכתיב 'כי יודע ה' דרך צדיקים וגו'' 'והארץ היתה תהו ובהו' אלו מעשיהן של רשעים 'ויאמר אלהים יהי אור' אלו מעשיהן של צדיקים אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו כיון דכתיב 'וירא אלהים את האור כי טוב' הוי במעשיהן של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהן של רשעים", שמכאן יוצא שאינו דבר פשוט ומובן מאליו שה' חפץ במעשיהם של צדיקים, הטוב, ולא במעשיהם של רשעים, הרע, ודוק. ומה שלכאורה הדבר תמוה, ראה בפירוש הבעל שם טוב למדרש זה בכתר שם טוב), אך ה' מבטיח ש"לא שניתי" את דעתי וניתן יהיה לגבות גם מהמתים את עונשם משום ש"אתם בני יעקב לא כליתם".

ראב"ע: "לא יקרה לי שינוי, כמו 'שונות מכל עם'"

פירוש מיוחד הוא פירושו של רבי אברהם אבן עזרא, הפשטן הגדול: "'כי לא שניתי' – לא יקרה לי שינוי, כמו 'שונות מכל עם'. 'ואתם בני יעקב לא כליתם' – כי אם מת האב נשאר הבן". מהפירוש של "לא שניתי" דווקא בהשוואה לפסוק "שונות מכל עם" אפשר להבין שכוונת הראב"ע היא שאין שונות בין ה' לשום דבר אחר! במובן זה, דברי הראב"ע נראים הפוכים מדברי הרמב"ם (שהעריך מאד את הראב"ע, אולי יותר מכל אחד אחר, וקרא לו פילוסוף אלקי). הרמב"ם מאריך להסביר איך ה' שונה מכל דבר, וכל מה שאפשר להגדיר – ה' שונה ממנו והפוך ממנו – ואילו הראב"ע מפרש כי ה' איננו שונה משום דבר. במושגים שדוברו בזמן האחרון (פורים), גישת הרמב"ם מתאימה למוחין דאמא, בהם מורגש כי "כולא קמיה כלא חשיב" – שום דבר בעולם איננו תופס מקום בפני האלקות, איננו דומה ואיננו מתאר את האלקות, השונה מכל – ואילו גישת הראב"ע מתאימה למוחין דאמא, בהם מורגש כי "לית אתר פנוי מיניה", ה' נמצא בכל מקום, בכל מצב ובכל זמן, ולכן אין שום דבר שה' שונה ואחר ממנו. אך ידוע שאבא ואמא הם "תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין", ולעניננו: אם יש דבר שאינו שונה משום דבר אחר (כאשר כל הדברים שבעולם אכן שונים זה מזה, ומן הקצה אל הקצה), הרי שאין לך דבר השונה מהכל, ובתכלית השינוי (עד שמורגש בזה ש"כולא קמיה כלא חשיב") יותר מזה! ומזה מובן מה שה' הוא קדמון-נצחי לעולם ועד ו"לא יקרה לי שינוי" כלל ("קדמון" מצד "פנימיות אמא פנימיות עתיק" ו"נצחי" מצד "פנימיות אבא פנימיות עתיק", ובסוד "אחליפו דוכתייהו", וד"ל), שמזה מסתעף שנשמות ישראל, שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ממש, הן בבחינת "ואתם בני יעקב לא כליתם" – "כי אם מת האב נשאר הבן", וכך יהיה לעולם ועד (מה שאין כן בנוגע לשאר המינים שבטבע, וכן בנוגע לאומות העולם, סופם לכלות, אע"פ שנדמה בהוה שגם אצלם ישנו הענין של "אם מת האב נשאר הבן", אבל זה באמת כח המדמה ואין זו תופעה נצחית באמת, וד"ל. והוא ע"ד מאמר החכם ש"כל קדמון נצחי" – היינו ה' – אבל "לא כל נצחי קדמון כי אם ברצות ה'", אך ברצון ה' יתכן שהנברא יהיה אף הוא נצחי, וכן הוא ביחס לנשמות ישראל, נשמות בגופים בעולם הזה, עליהן נאמר "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם", שעל כן אנחנו דווקא עם הנצח, ובפנימיות, מה שה' חפץ בקיומנו לנצח היינו מפני שבאמת אנחנו חלק ממנו יתברך, שבזה חידוש החסידות ביחס לחקירה, וד"ל).

רד"ק: "ודברי לא ישנו וכל העתידות שאמרתי לכם על ידי נביאי כן יהיו"

הרד"ק מפרש "'כי אני ה' לא שניתי' – כי מה שאמרתי אפילו לזמן ארוך לא לפי שנה כן יהיה כי אני לא שניתי ודברי לא ישנו וכל העתידות שאמרתי לכם ע"י נביאי כן יהיו. שניתי ענין שנוי כלומר לא אשנה מדבר לדבר ומחפץ לחפץ" (ובהמשך הוא מפרש את "ואתם בני יעקב לא כליתם" על קיום ההבטחות לעם ישראל, שיעמוד לעד ובסוף יזכה לכל היעודים שהובטחו על ידי הנביאים). לפי זה "לא שניתי" היינו שאין שינוי ביעודים והבטחות ה', וכל ההבטחות יקוימו בסופו של דבר.

רש"י עפ"י חז"ל: "לא הכיתי את מי ושניתי לו"

רש"י מביא גם פירוש נוסף, על פי דברי חז"ל – "ורבותינו פירשוהו לא שניתי לא הכיתי את מי ושניתי לו אבל אתכם העמדתי אחר פורענות הרבה וחיצי כלים ואתם אינכם כלים".

פרצוף הפירושים

וכשבונים 'פרצוף' מהפירושים השונים: פירוש החסידות העמוק, שמלמד כי הפסוק מתאר התבוננות באלקות שצריכה להביא לכלות הנפש, שייך למוחין – אבא ואמא. פירושו הראשון של רש"י מתייחס לרגש – אהבת הטוב ושנאת הרע – ושייך לחג"ת, תחום המורגש. קיום הבטחות שייך לספירות נצח והוד, ולכן לשם שייך פירושו של הרד"ק. הדימוי של "חיצי כלים ואתם אינכם כלים" שייך לספירת היסוד ה"יורה כחץ". פירוש הפשט של הראב"ע שייך לספירת המלכות, בה מתלבש ה' בתוך העולם ואיננו שונה מכל דבר במציאות הנבראת (אלא ש"אבא יסד ברתא" וענין זה נמשך מהגילוי של "לית אתר פנוי מיניה" במוחין דאבא, כנ"ל, ועוד: בפירושו משתקף מה ששרש המלכות ברדל"א, בפנימיות עתיק, סוד "פנימיות אבא פנימיות עתיק" ו"פנימיות אמא פנימיות עתיק", וכנ"ל).