שוב, איזה משפט זה שאי אפשר להשיב את משפט המלך? מה קורה במגלה – אחשורוש אומר שבגלל שאי אפשר להשיב את האגרות יוציא עוד אגרות. זה הדבר הטפשי. אבל יש גם משהו מאד מלכותי בפרס (אותיות ספר, משהו מיוחד). כאן יש אבן עזרא מופלא, על הפסוק הזה, שמסביר מה הפשט של "ונהפוך הוא". מה החלק הטפשי כאן? זה שיש כזה חוק שכאשר יוצא מהמלך אין להשיב זה חוק מלכותי אלקי – זה שאדמו"ר הזקן כותב כאן. הטפשות כאן שאם אי אפשר להשיב את הראשון מה אתה אומר כלאחר יד שתעשו אגרת כמו שאתם רוצים, משהו הפוך או סותר. הוא לא מתייחס ברצינות למה שאמר קודם שיש כזה חוק. יש חוק במדינה, ובשביל לעקוף את החוק תעשו מה שאתם רוצים, ואז לכל אחד תהיה הברירה. מי שרוצה לקיים את החוק הראשון ילחם ביהודים ומי שרוצה לקיים את השני יהרוג את הגוים – יהיה בלאגן. הוא טפש כי לא מתייחס ברצינות לחוק, וצופה שמה שיצא בסוף בלאגן עצום, ולא אכפת לו. העיקר ש"כתבו אל היהודים כטוב בעיניכם וחתמו בטבעת המלך". יהיה שמח – שמחת פורים, קיים "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד".

האבן עזרא אומר שמרדכי הוא חכם מחוכם – אי אפשר לשנות את החוק, והחוק אומר שכתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב, אז איך תכתוב מכתב הפוך? זה מערער את כל המלכות, עושה מהמדינה חוכא ואטלולא. זה מה שאחשורוש רצה? צריך כל כך חכם שתוכל לכתוב במכתב השני מעין התנצלות מיניה וביה למה המכתב הראשון הפוך. כך אומר האבן עזרא, שמרדכי כותב במכתב השני: דעו לכם במאה עשרים ושבע מדינות שלפני כך וכך זמן היה למלך אחשורוש משנה למלך שקראו לו המן, והוא צוה עליו שבי"ג אדר היהודים יעשו בשונאיהם כרצונם ויהרגו אותם, רק שהמן שונא היהודים שינה, מעל במלך ושינה וכתב הפוך, שהגוים יהרגו את היהודים היל"ת, והראיה שזה אמת – שאחשורוש תלה אותו על העץ, בגלל שהוא שינה. הוא מעל תפקיד ואחשורוש הרג אותו. לכן, המכתב הראשון היה שהיהודים יהרגו את הגוים. האבן עזרא כותב שזה חכמה גדולה לנסח כך, ורק כך מתקבל על הדעת, ועל זה נאמר "ונהפוך הוא" – אתהפכא מיניה וביה, וזה כל הנס של פורים, בגלל חכמת מרדכי איך להפוך מיניה וביה את המכתב הראשון. נחזור, אם רוצים להעלות את זה למעלה עדיין זה יצא מוקשה מאד. איך אני עכשיו לוקח כזה ווארט ומאמץ את זה כלפי שמיא? הדבר יצא מפי המלך, מפי הנביא. הרמב"ם פוסק שנבואה טובה לא חוזרת ונבואה רעה יכולה לחזור. אפשר לומר שהתחכום הזה כלפי שמיא תקף רק כלפי נבואה רעה. מה זה כל התורה שבעל פה? (אנחנו כאילו גולשים, אבל זה לא לגלוש – זו התורה השניה של המלך). אנחנו לא צדוקים ח"ו ולא קראים. מה ההבדל? שהצדוקים צמודים לתורה שבכתב, ולא יכולים לזוז כהוא זה מאיך שמפרשים את הפשט. אצלנו אם כתוב "ממחרת השבת" אנחנו אומרים שהכוונה לא לשבת אלא ליו"ט ראשון של פסח, וכך הלאה וכך הלאה בלי סוף. על "לא תרצח" כתוב בזהר שצריך להוסיף עוד מלה – "ישראל", כדי לפרש נכון. כל התורה שבעל פה – וכתוב שמרדכי הוא השרש של תורה שבעל פה, "כל הנביאים בטלים לע"ל חוץ ממגלת אסתר והלכות" ואדמו"ר הזקן מסביר ש"מגלת אסתר" זה אסתר ו"הלכות" זה מרדכי – זה בעצם התחכום הזה של מרדכי, עליו כותב האבן עזרא. זה לא שאני משנה, אלא אני אומר מה היתה הכוונה, וזה לא כמו הפשט שמבינים – זה מליון פעמים, בעצם זה כל התורה שבעל פה. כך "חכם עדיף מנביא" – יכול לקחת נבואה שהיא "כתב אשר נכתב בשם המלך וגו' אין להשיב" ואף על פי כן יכול לפרש את זה.

[ישראל: למה השיטה של מרדכי יותר רצינית מכל פעם להחליף אגרת? תשובה: כי זה כל פעם לחפור יותר עמוק, זה לא להחליף במשהו אחר. לכן זה תורת העתיד – אני מקיים את ה"אין להשיב", אלא רק מפרש הפוך].