השלמות (למחרת, טלפונית):

קודם כל נעבוד לפי הסדר של הדפים:

א.

ב.

ג.

ד.

ה.

ו.

ז.

ח.

ט.

י.

יא.

יב. השוואת הגמרא בין משה לעזרא. משה עזרא = רוח הקדש = משפט צדק (עזרא = אור הגנוז). עזרא נקרא גם "עזרא הסופר" וגם "עזרא הכהן" – יש לו שתי מעלות. מה שמקשר אותו בפשט למשה, שנקרא בלשון חז"ל "ספרא רבא דישראל". זה ספר, קשור לכתב, כמו שנראה בהמשך. יש משהו 'כתבי' מאד גם אצל משה וגם אצל עזרא (בפרשת הקהל יש "ויכתב משה את התורה"). כל תורת משה נקראת "תורה שבכתב" – כמה שה' נותן לו קול והוא התגבר על המום שלו, שהוא כבד פה וכבד לשון, אבל זה לא עד כדי כך שהוא יהיה תורה שבעל פה. הכל זה תורה שבכתב – שיכול לכתוב גם מי שהוא כבד פה וכבד לשון. עזרא הכהן = משיח.

יג. הדעה האחרונה, שלכאורה היא ההלכה: "רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי: כתב זה לא נשתנה כל עיקר, שנאמר (שמות כ"ז) "ווי העמודים" - מה עמודים לא נשתנו - אף ווים לא נשתנו. ואומר (אסתר ח') "ואל היהודים ככתבם וכלשונם" - מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה". רבי שמעון בן אלעזר רבי אליעזר בן פרטא רבי אלעזר המודעי = ג"פ (ממוצע) אדם פעמים חוה.

המפרשים שואלים למה מוכיח רק מ"ווי העמודים" ולא מזה שבלוחות ם ו-ס היו עומדים בנס, ואם זה היה כתב עברי היה כתוב שהאות ע עמדה בלוחות בנס כי היא סגורה (ויש מי שמוסיף שבכתב עברי ה-ע היא משולשת). בכריכת אמונה ומודעות מצויר עיגול בתוך ריבוע וקו שיורד – הריבוע זה המלבוש והעיגול זה הטהירו תתאה ויש שם קו – זה ם סתומה ו-ס וקו זה ו. ם סתומה זה 600, אז סה"כ זה 666 (עם כל הרמזים בזה). זה הופך את כל הענין של הכתב לצורות גיאומטריות פשוטות. לפי זה הכתב האשורי בנוי על הריבוע והעיגול והקו. בגמרא לא הזכירו את הלוחות כי הגמרא זה פנימיות, לקחו רק את הקו, האור הפנימי – והלוחות זה נס, "אין סומכין על הנס". יש לנו משהו מאד יפהפה לפי ההסבר שלנו. לפי הפירוש הזה, שבכתב עברי ה-ע עמד בנס והיה בצורת משולש – אצלנו משולש זה השתלשלות וריבוע זה התלבשות. התורה פועלת הבדלה – זה לא שייך להשתלשלות אלא בעיקר שייך לריבועים. זה משהו יפהפה, שכתב עברי מבוסס על משולש, וכתב אשורי הוא כתב מרובע. מה שיפה שהעיגול הולך ביחד עם הריבוע, ולא ביחד עם המשולש. אם כי אפשר לצייר עיגול בתוך משולש, אבל בתפיסה המופשטת של השכל – לשון הסתכלות – את העיגול רואים בתוך הריבוע או סביבו, "עגולא מגו רבועא" או "רבועא מגו עגולא", ואז הקו שהוא הפנימיות ממש בוקע פנימה. בפרה הסטוריה, העולם הקדמוני-הכנעני, הכל בנוי על המשולש.

יד. רמב"ם בידים פ"ד מ"ה: "והוא אמרם אשורי שהוא מאושר שבכתב, לפי שאין אותותיו מתחלפות ולא יארעו בו ספקות כלל מפני שאין אותותיו דומות, ואין אות מתחברת לחברתה במשפט כתיבתו, ואין כן שאר מיני הכתב". לפי זה "כתב הנשתוון" זה לא רק כתב שמשתנה, אלא כתב שמשונה בעצם – כל אות משונה מחברתה. לכן זה כתב יהודי מובהק, כי על יהודים כתוב שכשם שאין פרצופיהם דומים לזה כך אין דעותיהם דומות זו לזו. לכן כל יהודי צריך אות בספר תורה, דווקא בכתב אשורי, שיוכל לומר על האות שלו "באשרי כי אשרוני בנות" כי יש לו יחודיות. אפשר לומר שיש משהו בתוך המלה "באשרי" שזה יחודי – משונה למעליותא.

טו. הריטב"א בריש מגילה – ששינוי זה לא רק החלפת כתב, אלא תוספת. הוספת מנצפ"ך רומזת לכל הגאולות. כנראה שבכתב עברי אין אותיות סופיות. גם צריך להדגיש את זה, שמלך לא רק משנה את הקודם-הקיים, אלא שתוך כדי זה הוא מוסיף ממד חדש ודברים חדשים. לעניננו, בלמוד תורה, לשנות את הקיים זה שיטה מקורית של הסבר – שאף אחד לא הסביר ככה את הסוגיות. אבל לחדש זה פשוט לחדש דברים שלא שמעתם אזן בכלל – מעולם אחר לגמרי.

טז. הגהות מצפה איתן: "שם חזרה וניתנתה להם בימי עזרא בכתב אשורית. נראה דהיינו דאמר ר' אליעזר בין יעקב בזבחים (דף סב.) ג' נביאים עלו מן הגולה וכו', אחד העיד על התורה שתכתב אשורים. ועי' מש"כ הרדב"ז".

צריך הגמרא מזבחים ופרש"י. שלשת הנביאים בזבחים זה חגי זכריה ומלאכי (שלישיה חשובה, עם הרבה רמזים). חשוב להדגיש שחז"ל אומרים שמלאכי זה עזרא עצמו. שם בזבחים קודם מימרא (של רבי יוחנן) ואחר ברייתא (רבי אליעזר בן יעקב). רבי יוחנן אומר שהנביא הראשון העיד על המזבח (שאפשר להגדיל אותו), השני על מקום המזבח, והשלישי שמקריבים קרבנות גם כשאין הבית בנוי. הברייתא (שעליה כותב "כדתנא") אומר שהראשון העיד גם על המזבח וגם על מקומו, השני שמקריבים קרבנות גם כשאין בית, והשלישי (אם לפי הסדר זה מלאכי-עזרא, סיום הנבואה בעם ישראל) על הכתב שעתיד להשתנות לאשורית. יש שם רק רש"י, שאומר על זה שכמו בסנהדרין, שהתורה נתנה בכתב עברי ובזמן בית שני זה נשתנה לאשורי. במפורש כותב כדעת רבי יוסי ומר עוקבא, שזה לא דבר פשוט – רש"י ודאי יודע שיש דעות הפוכות. צריך לומר משהו מאד פשוט – צריך לעיין בפירושים על קדשים – שיש מחלוקת בין רבי יוחנן לבין ר"א בן יעקב (אף שהוא אמורא והוא תנא). לפי רבי יוחנן אין עדות על הכתב שעתיד להשתנות. צריך לומר שהיא-היא המחלוקת בסנהדרין – שמה שרש"י מביא בדעת ראב"י זה אכן דעת רבי יוסי ומר עוקבא, ורבי יוחנן לא קבל את זה (וקצת צריך לדחוק שמחלק את המזבח לשנים) כי סובר שזה לא השתנה. זה פשט בסוגיא. לכן כל מה שהמצפה איתן מביא אסמכתא משם זה רק למ"ד שאין הלכה כמותו כאן.

בהמשך אותו ענין, לצטט הרמב"ם בפיה"מ מדות פ"ג מ"א. שם מביא הענין של שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, ושם כותב רק דעת רבי יוחנן (כי הרמב"ם לא פוסק את שינוי הכתב) – זה מאד מחזק את הפשט הזה. לחפש אם מישהו אומר כך בפירושו על זבחים.

יז.

יח.